נקודת כאב #1 – מה ואיך לבקש?

אני רוצה לספר לכם סיפור אמיתי על דפנה (שם בדוי) המנהלת אתר מורשת עם מרכז מבקרים במרכז הארץ. דפנה היא מנהלת וותיקה, המנהלת את האתר כבר שנים, מכירה בו כל סדק, ולמעשה היא היחידה שבאמת יודעת ומבינה מה קורה באתר או מה צריך לקרות בו בכל רגע נתון. הפעילות השוטפת שלה מורכבת מהרבה מאוד פעולות. היא צריכה לשווק, לתכנן פעילויות, לנהל צוות, לפעמים גם להדריך בעצמה ואפילו לנקות. יחד עם כל הפעולות השוטפות, דפנה כמנהלת אתר נדרשת גם לדעת להגיש בקשה לפיתוח האתר או ליצירת לתערוכה חדשה.

לאחרונה, בעקבות הקול הקורא של משרד ירושלים ומורשת, נפתחה בפני דפנה ההזדמנות להגיש בקשה לסיוע כספי עבור האתר שלה. ברור שהמשאב החדש יכול לייצר שינוי משמעותי. התחדשות, קטנה או גדולה, תאפשר לה להציג באתר נושאים חדשים, להיפתח לקהלים חדשים או לתת מענה לבעיות קיימות.

דפנה, על כל שנות ניסיונה, יודעת היטב שחלק גדול מהבקשות לא יתממשו. יחד עם זאת, היא לעולם לא תפסיק לנסות, וכל הזדמנות, אפילו הקלושה ביותר, מצריכה ממנה להקדיש מחדש זמן ומחשבה לכתיבת הבקשה הכוללת תוכניות, שמשתנות בראשה כל כמה שנים. בנוסף, היא לא באמת יודעת איך לנמק את ההצעה בצורה משכנעת או מה לכלול בה בתוכניות הללו.

גם עכשיו, כשעלתה בפניה הזדמנות כזו, היא הרגישה חוסר ביטחון. כמובן שתוכניות לפיתוח, רעיונות לתערוכות, בעיות וחוסרים יש לה למכביר, בכל גודל ובכל היקף. אך מה היא תבקש הפעם? עם מי תתייעץ? ואיך בכלל תבנה את הבקשה?

היא הרגישה שחסרים לה קווים מנחים שיסייעו לה להגדיר מה היא רוצה. שאלות מנחות שיעזרו לה לגבש את המטרות של האתר, ואת הדרכים להגיע אל המטרות הללו. כלי שיסייע לה להסביר למה השינוי הזה נדרש, מה משמעות השינוי עבור האתר, מהן הנחות המוצא שלה, וכיצד הן יבואו לידי ביטוי בכל פעילות באתר.

דפנה חושבת שאולי עדיף היה לו לקחת איש מקצועי חיצוני שיכין עבורה את המסמך הזה, אך הדבר כרוך בתקציב שכרגע איננו בידה. חוץ מזה, בעבר, היא כבר התנסתה בשילוב מומחים חיצוניים שהגיעו עם רעיונות שלא התאימו לאתר שלה, לצוות שלה ולאופן בו המקום מתנהל ביומיום.

דפנה יודעת גם, שאם תקבל את התקציב הזה, זו תהיה הזדמנות חד פעמית להגשמת

החלומות שלה. מנהל אתר זוכה לחדש תצוגה פעם ב-10-20 שנה, שזה אומר, פעם אחת בקדנציה. לןכ, חשוב שתגדיר טוב מה היא רוצה, כך שבהמשך אנשי הביצוע יבינו על מה היא חולמת.

בחודשים האחרונים יצא לי לפגוש כמה וכמה "דפנות". חלקן עשו כל מה שיכלו כדי להגיש תכנית לתקצוב, וחלקן פשוט "קפאו" מתוך בלבול. אני חושבת שחלק מהבלבול נובע מצורך באיזושהי הכשרה בסיסית שתיתן למנהלי אתרי תיירות מבוססת תוכן כלים לניסוח עקרונות ומטרות ולאחר מכן, הפיכתם לבקשות תקצוב ולתשתית להגשמת חלומות.